תקנה 15 לתקנות ביטוח לאומי

האם ניתן להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה ?

לשון תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956:

• הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%.
• הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו.
• בוטל.
• הועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעה דרגת הנכות, ולאחר שנוכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה.

הוראות תקנה 15 חלות רק על נפגעי עבודה ומתנדבים בלבד ומופעלות במקרים הבאים:

1. בדרגת נכות יציבה/קבועה בלבד.
2. רק על נכות הנובעת מהפגיעה בעבודה בלבד.
3. על דרגת נכות משוקללת ועל דרגת נכות מותאמת.
4. בדרגת נכות המזכה במענק, תוגדל הנכות עד 19% בלבד.
5. בדרגת נכות המזכה בקצבה, תוגדל דרגת נכות עד 100%.

מטרת תקנה 15 היא להגדיל את שיעור הנכות במקרים בהם ישנה פגיעה בתפקודו של הנפגע בעבודתו לאורך זמן (ראה פירוט מטה). באופן כללי, המבחנים המשמשים לקביעת נכות הינם מבחנים פונקציונליים המשקפים בדרך כלל את מצבו הרפואי של הנפגע, מבחנים אלו אינם לוקחים בחשבון את השפעת הנכות על עבודה או משלוח ידו של הנכה והמשך תפקודו במסגרתה ועל כן הותקנה התקנה. כלומר, בכפוף לתקנה 15, קיימת אפשרות שהוועדה הרפואית תגדיל את הנכות הרפואית של נפגע העבודה ותקבע אחוזי נכות גבוהים יותר, בתנאי שעקב הליקויים מהם סובל הנפגע כתוצאה מתאונת עבודה כושר השתכרותו נפגע בהתחשב במקצועו וגילו.

התקנה מתייחסת למצב בו משפיעה הנכות על המשך תפקודו של הנפגע בעבודתו ומתייחסת לשתי חלופות להגדלת הנכות הרפואית שלהלן:

1. מקצוע – השפעת הפגיעה על מסוגלותו של הנפגע לעבוד, יכולת להמשיך ולתפקד בעבודה באותה רמת הכנסה.
2. גיל – שאלת המשך יכולתו של הנפגע לתפקד בעבודה או למצוא עבודה חלופית בהתחשב בגילו ואפשרויות התעסוקה העומדות לפניו.

קביעת שיעורי הגדלת דרגת הנכות:

על סמך תקנה 15, הועדה תגדיל את דרגת הנכות על פי מידת השפעתה על כושרו של הנכה לעבוד ולהשתכר על פי שתי החלופות המפורטות מטה.

פגיעה בכושרו של העובד הנפגע:

1. השפעה על כושרו של הנכה לעבוד בצורה קלה, שיעור הגדלת דרגת הנכות יהיה ברבע.
2. השפעה על כושרו של הנכה לעבוד בצורה בינונית, שיעור הגדלת דרגת הנכות יהיה בשליש.
3. השפעה על כושרו של הנכה לעבוד בצורה ניכרת, שיעור הגדלת דרגת הנכות יהיה במחצית.

ירידה בהכנסות הנפגע:

1. ירידה בהכנסה בשיעור של 20% – 25%, שיעור הגדלת דרגת הנכות יהיה ברבע.
2. ירידה בהכנסה בשיעור של 26% – 35%, שיעור הגדלת דרגת הנכות יהיה בשליש.
3. ירידה בהכנסה בשיעור של 36% ומעלה, שיעור הגדלת דרגת הנכות יהיה במחצית.

חשוב לציין, כאשר תימצא השפעה קלה הן מבחינת מקצוע והן מבחינת גיל, ייתכן שהשפעתם המצטברת תהיה ברמת השפעה בינונית או ניכרת.

יתכן מצב בו הנפגע סובל מליקויים רפואיים קודמים, אולם הם לא מנעו ממנו לעבוד באותה עבודה בה נפגע, ויתכן שגם הפגימה בעבודה, בנפרד, לא הייתה פוגעת בכושר עבודתו, אך נכותו הכוללת, הן מהתאונה והן ממצבו הקודם, גורמים לפגיעה במסוגלותו לחזור לעבודה ולירידה בהכנסותיו, בשני המצבים על הוועדה להתייחס למצבו הכולל של הנפגע, שכן עד לפגיעה בעבודה המבוטח עבד למרות מגבלותיו הקודמים (שלא במסגרת פגיעה בעבודה).

למשרדנו איתן זבולון ושות' משרד עורכי דין ניסיון מעל 10 שנים בניהול תיקים מול המוסד לביטוח לאומי, משרדנו עובד בשיתוף פעולה עם מומחים רפואיים מתחומים שונים וכבר בשלב הראשוני מסמכים רפואיים של הלקוח נשלחים לבדיקת המומחה מה שטורם להגדלת הסיכויים להצלחת התביעה ולקבלת קצבה ומענקים.