דיני נזיקין

תביעות נזיקין יכולות לנבוע מתוך אירועים המתרחשים סביבנו בכל יום ובכל תחום, לדוגמא: תאונה, תקיפה, נפילה, תקיפה על ידי כלב, רשלנות שבגינה נגרם נזק (למשל רשלנות רפואית), הפרת חובה חקוקה, נזק שנגרם לאדם כתוצאה ממחדלי הרשויות ו/או אדם פרטי ועוד.

במרבית המקרים, עולה הצורך בייצוג משפטי מקצועי בכדי לקבל את הפיצוי הראוי בגין הנזק שנגרם. חשוב לזכור הסעד העיקרי לתביעות נזיקין הוא סעד הפיצויים, תחום האזרחי, ולא מדובר בסעד עונשי שמטרתו להעניש את המזיק. כלומר, כלל מנחה בדיני הנזיקין הוא להשיב את המצב לקדמותו, סכום הפיצוי שניתן לניזוק מעמידו במצב שבו היה עומד אלמלא בוצע כלפיו מעשה שגרם לו לנזק, תוך הערכת מכלול הנסיבות של הנזק, לרבות נזק עתידי, עד לכדי חיזוי הכרעה משפטית שבסופה הניזוק יקבל סכום כסף שיפצה על הנזק.

רשימת עוולות בחוק –  פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח – 1968:

סעיף 23 – תקיפה:

תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.

"שימוש בכוח", לעניין סעיף זה – לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.

סעיף 26 – כליאת שווא:

כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות.

סעיף 29 – הסגת גבול במקרקעין:

הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

סעיפים 35 – 36 רשלנות (מקור נורמטיבי של תביעות רשלנות רפואית):

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

חובה כלפי כל אדם:

החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

סעיף 41א – נזקים שנגרמו על ידי כלב:

בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצדו של הבעלים

סעיף 42 – מטרד לציבור:

מטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.

סעיף 52 – גזל:

גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת.

סעיף 56 – תרמית:

תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון.

סעיף 58 – שקר מפגיע:

שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון, בין בעל פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח ידו, למקצועו, או לטובין שלו או לזכות קנין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה, אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

סעיף 60 – נגישה:

נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.

סעיף 62 – גרם הפרת חוזה שלא כדין:

מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

סעיף 63 – הפרת חובה חקוקה:

מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

הערכת גובה הפיצוי היא שאלה סבוכה ומורכבת וקיימים כללים רבים להערכת נזקיו של הניזוק הן בחוק ובתקנות והן בפסיקה הרחבה, כך שישנה חשיבות רבה לליווי משפטי מקצועי של עו"ד בעל ניסיון ספציפי בתחום, שיבחן את המקרה לעומקו וילווה את הניזוק עד לקבלת מלוא הפיצוי שמגיע לו על פי דין.

למה משרדנו?

כשלקוח מגיע למשרדנו, אנו בוחנים את השתלשלות האירוע מהרגע שבו נוצר הנזק ו/או קמה זכות תביעה בדין ועד לרגע הפגישה במשרדנו כולל בחינת התיעוד הרפואי, תלושי שכר, מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי וכן מסמכים ואישורים שונים ואחרים במידת הצורך.

לאחר בירור העובדות ובחינת המסמכים הרלוונטיים, נבדוק אם יש ראיות נוספות שניתן לאסוף לפני הגשת התביעה כגון: תיקי משטרה, תיקי משרד החינוך, תיקים רפואיים, הקלטות, תמונות, עדי ראיה וראיות אחרות והכל במטרה לשקול את אחוזי ההצלחה וכדאיות התביעה. לא מן הנמנע שלאחר בדיקה פרטנית ומעמיקה של כל המסמכים והשתלשלות העניינים, יהיה צורך בערכית חוות דעת רפואית ו/או מקצועית, אשר בסופה תתקבל החלטה האם להגיש תביעה כנגד המזיק שגרם הנזק לנפגע. משרדנו מציע שירות של עורך דין נזיקין בחיפה והצפון בעל תואר שני במשפטים במסלול  התמחות בנזיקין.