המושג רשלנות רפואית הוא נגזרת ממשפט הבריאות, בהגדרתו הכוללת, שמהווה מערכת כללים משפטיים המסדירים, בין היתר, את האינטראקציה שבין מטפל למטופל, בין המטפל לבין המקצוע הרפואי ואינטראקציה בין המטפל לבין המדינה לרבות תנאים לקבלת רישיון לעסוק במקצוע רפואה, אתיקה רפואית ועוד.
תחומו של משפט הבריאות רחב והוא אינו מתמקד רק בפרקטיקה רפואית. משפט הבריאות חל על כל המטפלים ,כולל פרא – רפואיים, ולא רק על רופאים. משפט הבריאות עוסק בכל הקשור לטיפולי בריאות, לסביבה שבה פועלת המערכת הטיפולית ולכל מה שקורה בה.
בישראל אין חוק ספציפי שמגדיר מהי רשלנות רפואית, מושג זה נוצר על ידי הפסיקה, החקיקה השיפוטית, אשר נשענה על הוראות סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כסעיף סל כאשר את תוכנו ממלא בית המשפט כך שלשופט שקול דעת רחב מאוד שבאמצעותו הוא ממלא תוכן וקובע כללים.
ככלל, טענה בדבר רשלנות רפואית תתקבל רק אם הוכח כי מדובר בסטייה מסטנדרט טיפולי סביר.
הליכים סטנדרטיים – הימנעותו של רופא מנקיטת הלכים סטנדרטיים ושיטות מקובלות באבחון ובטיפול מביאה בדרך כלל למסקנה וקביעה שהרופא התרשל. הימנעות כאמור, מהווה ראיה לכך שרופא נעדר ידיעה או מיומנות שמתבקשת מרופא סביר. כמו כן, רופא יחשב כרשלן אם סטה מן הפרקטיקה הרפואית המקובלת אשר רופא סביר היה נוקט אותה או אם נקט בשיטת טיפול אשר רופא סביר לא היה נוקט.
במידה ונגרם לך נזק ואין לך הסבר לכך, יכול להיות שזו רשלנות רפואית. פנה עכשיו למשרדנו לקבלת ייעוץ ראשוני, לקביעת פגישה עם עורך דין רשלנות רפואית בחיפה והצפון.
דוגמאות לאי נקיטת הליכים סטנדרטיים:
- אי עריכת בדיקות מקובלות- אי עריכת בדיקות דם או ביופסיה עשויה להוות רשלנות, בדגש על פרקטיקה מקובלת בנסיבות המקרה.
- אי שימוש בצילומי רנטגן – ככלל, אי ביצוע צילומי רנטגן יחשב כראיה לרשלנות. אי קריאה, פענוח ופרשנות מוטעית עלולה להיחשב כרשלנות.
- אי מתן זריקת טטנוס – אי מתן זריקת טטנוס במקרה של פצע דקירה עשויה להצביע על רשלנות.
- אי שימוש בהרדמה מקובלת – הימנעות משימוש בשיטת הרדמה מקובלת, בנסיבות המקרה, תהווה ראיה לרשלנות.
- שימוש בפרקטיקה מיושנת – שימוש בפרקטיקה רפואית, טיפולית מיושנת ובלתי נאותה עשויה להצביע על רשלנות.
- בחירה בשיטה ניתוחית מסוכנת – שימוש בפרקטיקה ניתוחית מיושנת, שנזנחה עקב הסיכון הכרוך בה, עלולה להצביע על רשלנות.
רשלנות באבחנה – תהליך האבחנה של מחלה הוא הליך הערכת אפשרויות לקביעתן של מחלות מסוימות, על יסוד נתונים המצויים או שניתן לגלותם בחולה, לאור ידיעתו, מומחיותו, ניסיונו, כישרונותיו וחוש התמצאותו של הרופא. אבחון מחלה הוא הנושא הראשון שמעסיק את הרופא כאשר תהליך האבחון מורכב לאיסוף החומר וניתוחו. הרופא אינו אמור להסתפק בהסתכלות, גרידא, על החולה, אלא הרופא אמור לבחון את מכלול הגורמים וממצאים רפואיים של המטופל כגון בדיקה גופנית, אבחונים קודמים, בדיקות למיניהן, היסטוריה קלינית ועוד, בכדי לאבחן את המטופל. רופא יהיה אחראי לרשלנות אם הגיע לאבחנה לא נכונה, המצביעה באופן מוחשי על חוסר מיומנות וזהירות, וגרם על ידי כך נזק לחולה. רופא אינו יוצא ידי חובתו רק על ידי כך שהוא מסיק מסקנה על בסיס עובדות המובאות בפניו. מוטלת על הרופא חובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות המצריכות עניין. עליו לחקור ולברר את דבר קיומה של מחלה או תופעה מסוימת.
חובת רישום רפואי ושמירתו – נפסק כי מקום שצריך לעשות רישום רפואי אך הרישום לא נעשה, ולמחדל זה אין הסבר מניח את הדעת, יועבר נטל ההוכחה בדבר העובדות השנויות במחלוקת, שניתן היה לברר מתוך הרישום, אל כתפי הרופא או המוסד הרפואי שבמסגרתו ניתנו השירותים הרפואיים (ע"א 789/89 עמר, קטינה נ' בית חולים של ההסתדרות הכללית). בנוסף על חובת הרישום, על הרופא או המוסד הרפואי שבמסגרתו ניתנו שירותים רפואיים מוטלת חובה של שמירת הרישומים הרפואיים למשך תקופה של עשרים שנה מהטיפול או האשפוז האחרון. רשלנות בהדרכה ובייעוץ – חובה על הרופא לספק למטופלו הסבר והדרכה שאינה מוגבלת לנושא ההסכמה מדעת בלבד. הימנעות הרופא ממתן מידע, הדרכה ואזהרה נאותים, הן בשלב האבחון של המחלה והן בשלב הטיפול במחלה, יכולה להיחשב כרשלנות. במידה ואבחנתו או מחלתו של המטופל היא מעבר לתחום יכולתו, מיומנותו וידיעתו של הרופא המטפל, שומה על הרופא המטפל להפנות את המטופל אל רופא מומחה, במידה ולא יעשה כן או יתעכב בהפנייתו של המטופל לרופא מומחה, עלול להיחשב כרשלן.
רשלנות בהדרכה ובייעוץ – חובה על הרופא לספק למטופלו הסבר והדרכה שאינה מוגבלת לנושא ההסכמה מדעת בלבד. הימנעות הרופא ממתן מידע, הדרכה ואזהרה נאותים, הן בשלב האבחון של המחלה והן בשלב הטיפול במחלה, יכולה להיחשב כרשלנות. במידה ואבחנתו או מחלתו של המטופל היא מעבר לתחום יכולתו, מיומנותו וידיעתו של הרופא המטפל, שומה על הרופא המטפל להפנות את המטופל אל רופא מומחה, במידה ולא יעשה כן או יתעכב בהפנייתו של המטופל לרופא מומחה, עלול להיחשב כרשלן.
למה משרדנו?
למשרדנו ניסיון מעל 10 שנים בניהול תיקי רשלנות רפואית, משרדנו עובד בשיתוף פעולה עם מומחים רפואיים מתחומים שונים וכבר בשלב הראשוני, מסמכים רפואיים של הלקוח נשלחים לבדיקת מומחה מטעם המשרד. עורך דין רשלנות רפואית בחיפה ובצפון מטעם משרדנו מלווה אישית את כל ההליכים בתיק מתחילתם ועד סופם.
