אם אינכם מסכימים עם ההחלטה של הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי – זכותכם לערער על ההחלטה.
ערעורים כאלה נקראים "עררים", היות שהגורם המטפל בהם הן וועדות לעררים (וועדות רפואיות לעררים).
ניתן להגיש ערר לא רק אם סירב המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבה כלשהי לחלוטין, אלא גם אם נקבעה קצבה, אבל גובהה נמוך יותר ממה שהמבוטח זכאי לקבל.
הליכי הערעור בסוגים שונים של קצבאות דומים זה לזה, אבל ישנם מספר הבדלים בהיבטים מסוימים. בהמשך נדון בעקרונות ובתנאים הכלליים של הגשת הערעורים (העררים) על החלטות של הוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי הנוגעות לקביעת קצבת נכות כללית.
בדרך כלל, כאשר מערערים על החלטה של ועדה רפואית בנושא קצבת נכות כללית הערעור יתייחס לאחד מהשניים:
- שיעור הנכות (מספר אחוזי הנכות) הרפואיתשנקבע;
- שיעור (מידה) של אובדן כושר עבודה
כמו כן, אפשר לערער יחד, על קביעת הוועדה בנוגע לשיעור הנכות ולאובדן כושר העבודה במסגרת ערעור אחד משותף.
ועדת העררים של הביטוח הלאומי תוכל לדון בערר המתייחס לשיעור נכות אם נקבעו למערער בהחלטה הראשונית פחות מ-80% נכות.
ערעור הנוגע לשיעור אובדן כושר העבודה יידון אם נקבע בוועדה הראשונית שאובדן כושר העבודה נמוך מ-74% או אם נקבע שכושר העבודה לא אבד כלל.
בשני המקרים ניתן להגיש את הערעור בתוך 60 יום ממועד הקבלה של ההחלטה הראשונית.
מן הסתם, כדי להעלות את הסיכוי לכך שהערעור יתקבל יש להגישו כשהוא מבוסס ומצורפים אליו כל מסמכים התומכים בטענות הכלולות בו.
הערעור על ההחלטות של ביטוח לאומי יוגש לסניף הקרוב למקום המגורים של המבוטח בכתב או באמצעים הדיגיטליים. בכל אופן – לא בכל הסניפים של הביטוח הלאומי מתבצע דיון בעררים, ולכן ייתכן שהישיבה של ועדת העררים תתקיים בסניף אחר שאינו במקום המגורים.
עם זאת, בדרך כלל חלה נוכחות חובה על המבוטח בישיבת הוועדה לעררים, והדבר יצוין בזימון לישיבת הוועדה שיישלח למבוטח. בחלק מהמקרים ניתן יהיה לקבל החזר מלא או חלקי על הוצאות הנסיעה למקום הדיון.
בוועדה לעררים הנוגעת לנכות רפואית יידרשו להשתתף שניים או שלושה רופאים.
בוועדה הדנה באובדן כושר עבודה ישתתפו שניים או שלושה מומחים לענייני תעסוקה, שיקום ורפואה.
בפועל אותם אנשי המקצוע עשויים לכהן בוועדה הן בתפקיד אנשי הרפואה, הן בתפקיד המומחים לענייני תעסוקה.
יש להביא בחשבון שהדיון בוועדות לעררים אינו מוגבל אך ורק לטענות המפורטות בערעור, והן דנות בבקשות שלפניהן על סמך כל המסמכים המצויים בידיהן. לכן במקרים מסוימים עלולה לחול הרעה ולא שיפור במצבו של המבוטח.
במילים אחרות, הוועדה לעררים רשאית גם להפחית את אחוזי הנכות ו/או את אחוזי אובדן כושר העבודה שנקבעו במסגרת ההחלטה הראשונית.
עם זאת, אם לאחר הדיון בוועדת העררים, מסקנותיה של הוועדה גרמו להרעה במצבו של המבוטח בהשוואה להחלטות של הערכאה הראשונית, המבוטח רשאי לוותר על הערעור ולשמור על המצב שהתקיים לפניו.
אם המבוטח אינו מסכים עם ההחלטה של הוועדה לעררים, גם עליה ניתן לערער.
על ההחלטות של הוועדה לעררים של הביטוח הלאומי ניתן לערער בבית הדין לעבודה. חשוב להבין שערעור נוסף כזה אפשרי רק במקרים שבהם קיימת עילה פורמלית, כלומר אם קיימת מצד המוסד לביטוח לאומי הפרה של הנהלים שלפיהם נקבעים אחוזי הנכות ו/או אובדן כושר עבודה. בית המשפט, להבדיל מהוועדה, דן אך ורק בעניינים משפטיים, הוא לא יעסוק בהוכחות לגופו של קיום נכות או אובדן כושר עבודה.
המועד האחרון להגשת ערעור על החלטה של הוועדה לעררים של המוסד לביטוח לאומי הינו 60 יום ממועד הקבלה של ההחלטה שעליה הנכם מעוניינים לערער.
אין צורך בתשלום אגרה בעת פנייה לבית המשפט בנושא זה.
לסיכום, יש לציין שאדם הפועל באופן עצמאי בהיעדר ידע וניסיון בתחום ובלא התערבות של איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה, יתקשה מאוד, אובייקטיבית, להגיע לתוצאה הרצויה בעת הגשת ערעורים על החלטות הוועדות של הביטוח הלאומי.
ברוב המוחץ של המקרים, עצם הצורך בהגשת ערעור על ההחלטה הראשונית של וועדות הביטוח לאומי הוא התוויה ברורה לפנייה לאיש מקצוע.
לקבלת סיוע מקצועי כזה אנו ממליצים לפנות למשרדנו המתמחה בתחום הביטוח הלאומי. יש לנו ניסיון של יותר מעשר שנים של עבודה נרחבת ומגוונת בתחום הספציפי הזה.
*הכתבה למטרת עיון בלבד והיא מתארת רק את הנושאים הכלליים ביותר של נהלי הערעור על ההחלטות של הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. בכתבה לא מתוארות הדקויות וההסתייגויות הרבות. לטיפול במקרים ספציפיים ולמענה על שאלות אישיות, להגשת ערעור מומלץ לפנות לעורך דין בעל הסמכה מתאימה המתמחה בתחום.
